עורך דין תאונת עבודה – תאונת עבודה

מאת: עורכת דין ספיר כהן דגן | משרד עורכי דין דגן כהן

אם קרתה לך תאונת עבודה, מומלץ, לפני הכל להתייעץ עם עורך דין תאונת עבודה.

התייעצות עם עורך דין לתאונות עבודה בשלב הראשוני תוביל לסיכויי הצלחה גבוהים יותר. פציעות, מחלות מקצוע או פגיעות בעקבות העבודה יכולות לזכות אותך בפיצוי כספי מהמוסד לביטוח לאומי ואף מגורמים נוספים.

במאמר זה, אפרט מהי תאונת עבודה, מהם התנאים להכיר במחלה או בפציעה כתאונת עבודה ולמה דווקא לפנות לעורך דין לתאונות עבודה המתמחה בתחום.

מהי פגיעה בעבודה/ תאונת עבודה?

פגיעה בעבודה/ תאונת עבודה יכולה להיות פציעה או מחלה.

פציעה לדוגמא: נפילה.

מחלה לדוגמא: התקף לב/אירוע מוחי/ מחלה נפשית ועוד.. בעקבות אירוע בעבודה.

כמו כן, ישנם גם מחלות מקצוע (כפי שיפורט בהמשך).

קיימים שלושה סוגי פגיעות בעבודה העשויים לזכות בגמלאות נפגעי עבודה:

1. תאונת עבודה – תאונה שאירעה תוך כדי ועקב העבודה, כולל בדרך לעבודה וממנה.
2. מחלת מקצוע – רשימת מחלות סגורה. כלומר, מחלות המוגדרות בתקנות כמחלה שנגרמה כתוצאה מחשיפה לחומרים או לסביבה כחלק מתנאי העבודה.
3. מיקרוטראומה – פגיעה שנגרמה כתוצאה מפעולות ממושכות וחזרתיות כחלק מהעבודה.

הגדרת המונח "תאונת עבודה"

החוק מגדיר מהי תאונת עבודה:

"תאונת עבודה"' – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו. לעניין עובד עצמאי – "תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".

עוד תיחשב לתאונת עבודה תאונה שאירעה למבוטח בנסיבות האלה:

1. בדרכו ממעונו (ביתו או מהמקום שהוא לן בו) אל העבודה. כמו כן, גם: מן העבודה אל מעונו, או ממקום עבודה אחד אל מקום עבודה אחר או פגישה הקשורה לעבודה.
2. למבוטח השכיר – במקום שהוא או חבריו לעבודה סועדים בשעת הפסקה. שעת ההפסקה נקבעה על דעת המעסיק ואינה עולה על 3 שעות. כמו כן בדרכו מן העבודה, אל אותו מקום, או בחזרה מאותו מקום אל העבודה. 
3. גם תקיפה, תוך כדי ועקב העבודה, כולל תקיפה מינית, תיחשב כפגיעה בעבודה. 
4. באירועים לבבים/ אירועים מוחיים ופגיעה נפשית – אירוע דחק (סטרס) שגרם למחלה. אירוע (לחץ פיזי או לחץ נפשי נקודתי) שגרם לפרוץ התקף הלב/אירוע מוחי/מחלת נפש. וזאת גם כשהעובד לא היה במקום העבודה. [להרחבה בעניין זה – ראה "אוטם שריר הלב/ אירועים מוחיים – כתאונת עבודה"]. 

מתי לא תיחשב תאונה כלשהי לתאונת עבודה?

אם הייתה סטייה מהדרך המקובלת. כך למשל תאונה שאירעה למבוטח בדרכו לא תיחשב לתאונת עבודה. אם הפסיק המבוטח את דרכו המקובלת בהפסקה של ממש או סטה ממנה סטייה של ממש, שלא לשם מילוי חובותיו כלפי מעסיקו. ולעניין מבוטח עצמאי – שלא לשם עיסוקו במשלח ידו. אלא אם כן, מדובר בסטייה מהדרך לצורך תפילת בוקר או ליווי ילדו אל גן הילדים. "ילד" הינו ילד עד גיל 10 או שמחמת ליקוי שכלי או גופני נדרש לליווי.

 

עשיתי תאונת עבודה – את מי תובעים? האם תביעת תאונת עבודה היא כנגד המעסיק או כנגד המוסד לביטוח לאומי?

התביעה היא כנגד מוסד לביטוח לאומי ולא כנגד המעסיק. ואם הוכרתם כנפגעי עבודה – מי שמשלם את ימי המחלה לאחר הפגיעה (תשלום דמי פגיעה) הוא המוסד לביטוח לאומי ולא המעסיק.

מעסיקים רבים שלא מכירים את התביעות הנ"ל, הרבה פעמים, נמנעים מלדווח על תאונת עבודה או שלא משתפים פעולה שהעובד עצמו מגיש את התביעה. הרבה פעמים עובדים נתקלים במעסיקים סרבנים שלא מוכנים לחתום על הטפסים – וזה יכול להיות מקרה מצער לשני הצדדים. ראשית, על מעסיק חלה חובה לדווח על תאונת עבודה. שנית, המעסיק אינו צריך לחשוש מאחר והוא מדווח על העובדים שלו ומשלם עליהם דמי ביטוח לאומי (ולכן העובדים מבוטחים גם במקרה של תאונת עבודה). אף להפך – אם העובדים יוכרו כנפגעי עבודה, ביטוח לאומי משלם את הפיצוי הכספי שלאחר הפגיעה וגם עבור הנכות שנותרה – ולא המעסיק!. יצוין כי, רק אם אירעה תאונה ברשלנות המעסיק – אז התביעה יכולה להיות גם כנגד המעסיק.

עובד עצמאי

גם עצמאיים משלמים דמי ביטוח לאומי וגם הם מבוטחים על ידי המוסד לביטוח לאומי בביטוח תאונות עבודה. כל עובד (שכיר או עצמאי) שנפגע במהלך עבודתו או חלה במחלת מקצוע, עשוי להיות מוכר כנפגע עבודה. לכם לפי חוק הביטוח הלאומי גם עצמאי יהיה זכאי לשלל זכויות.

 

האם להכנסות מעבודה יש השפעה על תביעה לתאונת עבודה?

בתביעות נפגעי עבודה (בשונה מתביעה לנכות כללית) – אין מבחן הכנסות. כלומר, גובה ההכנסה אינה אחד מתנאי התביעה. לכן, אדם שנפצע בעבודה יכול להיות זכאי הן לפיצוי כספי והן להמשיך לעבוד ולהשתכר כפי שהשתכר קודם לתאונה (ואף יותר).

שים לב – אם הכנסתך מעבודה פחתה בעקבות התאונה/המחלה – אתה עשוי להיות זכאי לקצבה גדולה יותר בעקבות הירידה בהכנסה.

 

בנוסף לתביעה לפגיעה בעבודה, אותו עובד שנפצע או חלה עשוי להיות זכאי גם לקשת רחבה של זכויות, כמו:

תביעה לפטור ממס הכנסה,

ניידות,

נכות כללית,

אובדן כושר עבודה

ועוד.. 

כלומר אם הוכרת כנפגע עבודה, אתה זכאי להגיש לביטוח לאומי תביעות נוספות בגין אותה פגיעה ולקבל זכויות וכספים נוספים.

תביעה לפגיעה בעבודה – יכולה לזכות את המבוטח בין היתר:

• בפיצוי על אובדן שכר או הכנסה בתקופה שלאחר הפגיעה – עד 90 ימים. 
• בטיפול רפואי חינם בשל אותה פגיעה. 
• אם נותרה נכות בשל אותה פגיעה – המבוטח עשוי להיות זכאי לתשלום כספי. תשלום כספי יהיה מסוג קצבה חודשית או מענק. הכל בהתאם להחלטת הוועדה הרפואית בפניה יופיע המבוטח.

בתביעה להכרה בפגיעה בעבודה ישנם שני שלבים בסיסיים חשובים:

• בשלב הראשון – הכרה בתביעה 
• בשלב השני – קביעת דרגת נכות 

פעמים רבות, המוסד לביטוח לאומי דוחה תביעות כבר בשלב הראשון – שלב של ההכרה בתביעה.

דחייה שכזאת יכולה לנבוע משלל סיבות.  ביניהן: כאשר אין די ראיות או כאשר הפגיעה לא נבעה מאירוע נקודתי שבשלו התפרצה המחלה או קרתה הפגיעה, כאשר העובד לא העביר את מלוא הראיות להכרה בתביעתו וכיו"ב.  

ולעיתים, הבעיה יכולה להיווצר בשלב השני. המוסד לביטוח לאומי עשוי לקבוע דרגת נכות נמוכה. כשדרגת נכות כזו לא מזכה בפיצויי כספי ההולם את מצבו הבריאותי של המבוטח. תוצאה של קביעה כזו היא שהמבוטח לא יזכה בפיצויי מסוג קצבה או מענק. קביעה שכזו יכולה לנבוע משלל סיבות, ביניהן: החסרת חומר רפואי מעיניהן של הוועדות, החסרת מידע רפואי בפני הוועדות הרפואיות,  הוספת יתר על המידה של חומר רפואי שאינו תואם לוועדה שלשמה זומן המבוטח תוך תלונות על בעיות אחרות מנושא הוועדה, אי הכרת החוק ועוד רבות.    

חשוב לדעת – פגיעה כתוצאה מתאונה שלא אירעה תוך כדי ועקב העבודה, עשויה לזכות בדמי תאונה לנפגעי תאונות אישיות.

 

התייעצות עם גורם מקצועי – עורך דין תאונת עבודה

הגשת תביעה על ידי גורם מקצועי – מגדילים משמעותית את סיכויי ההצלחה. כך למשל: בתביעות להכרה בנפגעי עבודה אנו מצרפים הוכחות לתביעה (תצהירים, תמונות, אישורי נסיבות ועוד..). ובמידת הצורך קבלת חוות דעת של מומחים שיגרמו לרופא/ים בוועדה להגיע להחלטה הנכונה. הליווי הצמוד והבקיאות המקצועית מעלים באופן משמעותי את הסיכוי לפיצוי מקסימלי מהביטוח הלאומי.

לעיתים מבוטחים שפעלו לבד או באמצעות מי שאינו עורך דין – מגלים רק בשלב הדחייה שהם חייבים לפנות לעורך דין לצורך הגשת תביעה או ערעור לבית הדין. מבוטחים סבורים שיכולים לפעול לבדם או באמצעות גורמם שאינו עורך דין (בודדים או חברות זכויות כאלה ואחרות). וכשתביעתם נידחת, רק אז הפנייה נעשית לגורם מקצועי – עורך דין לתאונות עבודה. אף החברות הזכויות בעצמן מפנות את המבוטחים לעורכי דין בשלב של ערעור לבית הדין. סיכויי הצלחת התביעה בשלב כזה הם פחותים בהרבה. כמו כן, לא תמיד עורכי דין ששים לקבל תיק בשלב מאוחר כל כך.

לחברות זכויות ומי שאינו עורך דין אסור לייצג או ליתן ייעוץ משפטי בנוגע לפציעה או מחלה. רק עורך דין רשאי לייצג וליתן ייעוץ משפטי. למשל ייעוץ משפטי בעניין תביעות נוספות בגין אותה פציעה (דוגמא: אדם שעבר תאונת דרכים בדרך לעבודה – זו תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה. תאונה שכזו יכולה להוליד תביעות שונות כנגד גורמים שונים וקבלת כספים ממספר מקורות בגין אותה פציעה/מחלה).

 

משרדנו, בעל ניסיון רב בתחום התביעות הסוציאליות.

אנו מכירים את הקריטריונים והתנאים של המוסד לביטוח לאומי.

בנוסף להגשת התביעות, אנו נוכל לבחון גם אפשרות הגשת ערעורים ועררים לוועדות רפואיות מדרג שני ו/או לבית הדין לעבודה. 

משרדנו מעניק ליווי צמוד ללקוחות המשרד לאורך כל התהליך עד למיצוי מלוא התביעות והכספים לרבות ייצוג בוועדות רפואיות

לייעוץ ראשוני ללא התחייבות, פנו אלינו 

077-33-10-393